חוק דיווח שעות עבודה - זכויות העובד וחובת המעסיק
בתאריך 1.2.2009 נכנס לתוקפו תיקון בחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, שחולל מהפך אמיתי במעמדם של העובדים בישראל, כמו גם ביכולתם לשמור על זכויותיהם במקום עבודתם.
התיקון הוא שינוי מעשי וחוקתי גדול ביותר, הן מבחינת החובות המוטלות על המעסיק והן מבחינת הזכויות הניתנות לעובד.
השינוי המשמעותי ביותר בתיקון החדש לחוק הוא הקביעה, כי על המעסיק מוטלת חובה לפרט בתלוש המשכורת של עובדיו פרטים חדשים, אותם לא היה מחויב לפרט טרם כניסת התיקון לתוקפו. במיוחד מהפכני החיוב של המעביד לבצע באופן יומי רישום של שעות העבודה.
אילו פרטים חדשים חובה על המעביד לפרט בתלוש המשכורת?
- גובה השכר – בתלוש יש לפרט את גובה השכר המשולם לעובד עבור שעת עבודה אחת
- שעות עבודה – בתלוש יש לפרט את מספר השעות וימי העבודה בתקופה שבעדה משולם השכר לעובד
- תשלומים אחרים – בנוסף לשכר הבסיסי יש לפרט תשלומים נוספים: דמי הבראה, גמול עבור שעות עבודה נוספות ומנוחה שבועית, דמי חופשה, דמי מחלה, פריון עבודה או כל תשלום אחר. נוסף לכך, יש לפרט את סוג ואת סכום התשלום
- שכר כולל – יש לפרט את סך כל השכר, כולל התשלומים החייבים במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי, והסכום המצטבר בשנת המס
- זכויות נלוות – יש לפרט את סך כל השכר והתשלומים לעניין הזכויות הפנסיוניות או הזכויות הסוציאליות האחרות הניתנות לעובד
שעון נוכחות או רישום ידני
בתיקון הורחבה מאוד חובת הפירוט בתלוש המשכורת (בנוסף לעניין שעות עבודה) בעיקר במטרה להקשות על המעסיק לעבור על חוקי השכר השונים ולהקל על העובד להבין את זכויותיו ולהבחין בכל הפרה שלהן.
לדוגמה, החובה המוטלת עתה על המעסיק לפרט בתלוש המשכורת את כל התשלומים הנוספים על השכר הרגיל ולא להכלילם בתוך השכר הבסיסי, מקלה על העובד לבדוק אם המשכורת המשולמת לו נמוכה משכר המינימום. נוסף לכך, כאשר המעסיק לא משלם עבור שעות עבודה נוספות, ניתן יהיה להבחין בכך בקלות על ידי ביצוע חישוב פשוט.
על המעסיק חלה עתה החובה לרשום ולתעד את ימי העבודה כולל שעות עבודה של העובדים,
וכאשר הרישום איננו מתבצע באמצעות שעון נוכחות, או אמצעי אלקטרוני או מכאני אחר, חלה עליו החובה לוודא כי העובד חתם על לוח שעות ידני בכל יום.
לקריאה נוספת: תיקון לחוק הגנת השכר
מטרתה של הוראה זו היא להבטיח רישום מלא ומדויק של שעות העבודה של המועסקים באמצעות שעון נוכחות. מעתה יהיה חייב מעביד לבצע רישום יומיומי של שעות העבודה על-ידי שעון נוכחות מכאני, אלקטרוני, דיגיטלי או ידני.
מטרה נוספת של התיקון היא להסב את תשומת לבם של העובדים לזכויותיהם הבסיסיות.
מרגע בו ניכנס התיקון לתוקפו, ניתן לתבוע פיצויים מהמעסיק אם לא עמד בחובות הפירוט השונות בתלוש המשכורת גם ללא צורך בהוכחת נזק; כלומר, ניתן לתבוע פיצוי גם במקרה שהעובד לא נפגע בפועל.
נוסף לכך, בהתאם לתיקון, חל היפוך בנטל הראיה בתביעות בנושאי שכר עבודה.
אם בעבר, כאשר תבע עובד את מעסיקו בגין הפרה של זכויותיו הקשורות בתשלום שכר עבודה, שעות נוספות או כל זכות אחרת, כדוגמת ימי חופשה, הוא נדרש היה להגיש לבית המשפט הוכחות לטענותיו, עתה חובת ההוכחה שהעובד איננו זכאי לתשלומים עברה אל המעביד.
קיראו: מהו תפקידו של חשב שכר?
מאידך, נותן התיקון החדש את האפשרות של המעסיק להתגונן כנגד תביעות שכר של עובדיו. לשם כך, עליו להוכיח שהוא שילם לעובדיו עבור שעות העבודה שהם נתנו בפועל.
לקריאה נוספת: מי זכאי להחזר מס?