השתלמות בראיית חשבון
כדי לעסוק בראיית חשבון אין צורך בתואר אקדמי, אך יש לעבור בהצלחה 15 בחינות של לשכת רואי החשבון ולאחריהן שנתיים של התמחות בתחום. אחוז העוברים את בחינות מועצת רואי החשבון נע בין 60% ל-70%, כאשר לפי חוק רואי החשבון, התשט"ו- 1995, רשאי כל מי שעמד בהצלחה בבחינות מועצת רואי החשבון להתחיל את תקופת התמחותו בראיית חשבון גם אם אין ברשותו תואר.
בוגרי תואר ראשון בחשבונאות פטורים מ-13 בחינות, אך מחויבים לעבור בחינה בחשבונאות פיננסית ובחינה בביקורת ולעשות סטאז'.
מדי שנה מחולקים מעל ל-1,000 רישיונות עבודה חדשים לרואי חשבון, ומספרם הכולל של רואי החשבון בישראל עומד היום על כ-14,000 איש - כפול ממספרם בעשור שעבר.
מהי תקופת הסטאז'?
לאחר תום שלוש שנות לימודי חשבונאות, קבלת תואר בוגר בראיית חשבון ושנת "השלמה" נוספת, ניגשים הסטודנטים לבחינות המועצה. אך גם לאחר הבחינות הם עדיין אינם יכולים להיקלט בשוק העבודה כרואי חשבון ועליהם לעשות כשנתיים סטאז'.
משמעותה המעשית של תקופת הסטאז', היא התמחות בשטח ותרגול הידע העיוני הרב שנרכש במהלך שנות הלימודים. את ההתמחות המעשית ניתן, אמנם, להתחיל כבר בתקופת שנת ההשלמה, אך לרוב מסלול הלימודים התובעני איננו מאפשר זאת.
לאחר סיום הסטאז' מקבלים הסטודנטים את ההסמכה המיוחלת בראיית חשבון ויכולים להפוך לרואי חשבון לכל דבר ועניין.
תנאי ההתמחות
לרוב נע שכרו של סטאז'ר בתקופת התמחותו בין 3,500 ש"ח ל-4,500 ש"ח ללא קשר לגודל המשרד בו הוא מתמחה או ליוקרתו. עם זאת, לגודלו, למקצועיותו וליוקרתו של המשרד ישנה השפעה ישירה על צעדיו הראשונים של רואה החשבון בשוק העבודה לאחר תום ההתמחות.
מסיבה זו, בוגרים המחפשים משרד התמחות מתאים, משקיעים מאמצים רבים במטרה להיקלט בתקופת ההתמחות באחד המשרדים היוקרתיים והגדולים לראיית חשבון בארץ.
מרבית המתמחים בראיית חשבון פונים לחמשת המשרדים הגדולים בתחום ולעוד כ-14 משרדים בינוניים. בין משרדי רואי חשבון הפותחים את דלתותיהם בפני סטאז'רים ניתן למנות את: קסלמן וקסלמן, קוסט, פורר, גבאי את קסירר, זיו האפט ואחרים.
בתקופת התמחותם חייבים המתמחים לעבוד מול רואה חשבון מנוסה המשמש כמאמן. לרוב נמשכת ההתמחות כ-26 חודשים וכוללת את החופשה להכנה לקראת הבחינות של מועצת רואי החשבון ואת ההמתנה למאמן מתאים.
ההתמחות בראיית חשבון כוללת עיסוק מקצועי בתחומי החשבונאות בלבד, בניגוד להתמחות במשפטים, בה לעיתים נאלצים המתמחים לעסוק בעבודות שונות שאינן קשורות בהכרח להתמחותם. בעת התמחותם עוסקים המתמחים בראיית חשבון בביצוע קשת רחבה של מטלות שונות הקשורות במקצוע ובטיפול ישיר בלקוחות החברה.
לעיתים, נשארים רבים מהסטאז'רים לעבוד במשרד גם לאחר סיומה של תקופת ההתמחות, במידה והוכיחו את יכולותיהם וכתוצאה ישירה מהאחריות המקצועית הרבה שהוטלה עליהם כבר בזמן ההתמחות.
עם תום ההתמחות ולאחר הוספת שם המשרד לרזומה, יכולים הבוגרים לעסוק בתחומי הביקורת והייעוץ ולהשתלב בשוק העבודה בתפקידים שונים: כבנקאים, כמנהלי חברות, כחשבים, כיועצים פיננסיים, כמבקרים או בכל תפקיד אחר הדורש מיומנות בתחום החשבונאות.